"אנחנו חיים בתוך מדינה חילונית יהודית אומנם, אבל חילונית". הציטוט הזה יחד עם הציטוט כי "בסופו של דבר החילונים יחליטו איזו שבת הם רוצים" נאמר השבוע לא ע"י שר החוץ מטעם עצמו יאיר לפיד ולא להבדיל ע"י האדמור מסטמאר שכופר בזכות הקיום של המדינה. ציטוטים אלו נאמרו ע"י שר הפנים ויו"ר סיעת ש"ס הרב אריה דרעי .

נראה כי סו"ס העובדה שלמרות שאנו הציבור החרדי יושבים על משמני התקציבים והקואליציה. ולמרות שכולנו שותפים באותה ממשלה .הרי שדבריו אלו נאמרו מתוך הבנה שאנו עדיין חיים בגלות ושהסמכויות שלנו מוגבלות ומאוד ספציפיות אז נכון עדיין אנחנו לא נמצאים תחת שלטון הק.ג.ב. ולא צריכים לפחד שמא אבו מאזן או כל סוכן אחר ילשין עלינו שאנו שומרים שבת ונשלח לסיביר.

מהממצאים שפורסמו השבוע בסקר שנערך ע"י מינה צמח מראה כי סערת הרכבת והשבת אולי לא כ"כ השפיעה על המפלגות החרדיות אבל אין ספק שהיא גרמה ל"יש עתיד" לזנק ולהיות ע"פ הסקר המפלגה הגדולה ביותר בעלת 24 מנדטים.

אז למרות הרצון שלנו שלפחות ישמר הסטטוס קוו במדינה בכל מה שקשור ליחסי דת ומדינה הרי שהניסיון מראה שלצערנו הרב תמיד במאבקים הללו ההסתה גוברת, השנאה מתרחבת, ובדר"כ במבחן התוצאה אנחנו נכשלים ומפסידים.

נכון שעוד מ"נאום השפנים" הידוע קיבלנו ממרן הרב שך את האחריות גם כלפי הציבור המסורתי במדינה .הרי רוב הציבור החילונים והמסורתיים במדינה הם אלו שמושפעים מהמציאות של הנגיסה העקבית בסטטוס קוו . כי ברור שלמרות שהעבודות ברכבת מתקיימים בשבת לא נראה אברך ספרדי מתקין פסים בשבת וגם לא נראה חרדי אשכנזי בן תורה שופך בשבת אספלט בנתיבי ההמראה בנתב"ג .ציבור שומרי התורה ימשיך לשמור כאן שבת . האינטרס הוא דווקא של הציבור החילוני והמסורתי שרוצה לעשות קידוש בבית שלו עם המשפחה, ולא לעבוד ברשת מזון גדולה ולמכור קורנפלקס ,סלטים ואפילו רהיטים בשבת.

אך לצערנו ההסתה כדרכה גוברת על ההיגיון ומובילה למסקנה הכואבת שעלינו לקיים מלחמות בעיקר על האינטרסים שלנו ופחות על האינטרסים של הציבור הכללי.

בכל שנה למרבה הפלא וההפתעה יש תחילת שנת לימודים. ובכול שנה למרבה הצער והכאב ישנם בנות יקרות שיושבות בבית ומשפחות שלמות מרוסקות .

האשמה היא לא רק של מנהלי המוסדות שאוטמים את הלב ואת הסמינר וחוסמים את כניסת אותם נשמות יהודיות למוסדות. האשמה היא לא רק בנציגים שלנו שיודעים להילחם במנכ"ל הרכבת ובחברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה אך נכשלים במאבק מול וועדי ההורים ומנהלי הסמינרים. האשמה נופלת גם עלינו .

הציבור כולו שיודע להילחם כדי להיכנס ל"מוסדות" וברגע שהבת מסודרת הוא פונה להילחם שלא יקבלו את ה"אחר" "השונה" .הרי ברור שבעידן שלנו של עיקבתא דמשיחא פני הדור כפני הכלב ובעלי המוסדות נגררים ופועלים על פי שהם מבינים שהציבור שלהם רוצה ודורש. אז נכון שעכשיו רק הספרדים התחילו לומר אשמנו…הרשענו…פשענו. אבל על כולנו מוטלת החובה לשוב ולעשות תשובה וחשבון נפש ולא רק להילחם שלא יחללו שבת ברכבת אל להילחם שהחינוך שלנו ילך יתחזק ויתרחב ושנהיה מספיק חזקים כדי להכיל ולחזק גם את החדשים והשונים ולא רק להתמודד ולהילחם בפורשים ובנושרים.

הכותב הינו סטודנט למשפטים ורכז נוער בפרויקט בחזרה לקהילה